החלטה בתיק בש"א 16832/05

1.        בבקשה זו עותרת המבקשת להורות על מינוי בורר, לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, תשכ"ח -1968 (להלן: "החוק"). זאת לנוכח מחלוקת שנוצרה עם המשיב בכל הנוגע לשיטת חישוב התגמולים המגיעים למבקשת על-פי הסכם שנחתם ביניהם ביום 1/1/03, בעקבות זכייתה במכרז שפרסם משרד התחבורה להפעלת קווי שירות להסעת חיילים (להלן: "ההסכם", נספח א' לבקשה).

2.         כפי שפורט במכתב ששלחה אל מנכ"ל המשיב, מר עמוס ירון, ביום 15/5/05 (נספח ב' לבקשה), טוענת המבקשת כי המשיב מסרב לשלם לה תגמולים בהתאם להתחייבותו בהסכם על-פי מספר נסיעות החיילים המתבצעות בקווי השירות שמפעילה המבקשת, וממשיך לשלם לה על-פי מספר ממוצע של נסיעות, בהתבסס על סקר שנערך בעבר. זאת למרות שמאז שבוצע הסקר חלה, לטענת המבקשת, עלייה משמעותית במספר נסיעות החיילים, ולמרות שהיא מצדה, מילאה אחר התחייבותה בהסכם, להתקין בקווי השירות מכשירים לקריאת כרטיסים מגנטיים המאפשרים לה למדוד את מספר נסיעות החיילים שנעשו בפועל. עוד טוענת המבקשת, כי עקב הביקוש הוסיפה קו שירות בציר אשדוד-ראשון-לציון (קו 282), אולם המשיב ממאן לשלם לה תמורה כלשהי עבור הנסיעות המתבצעות בקו זה. המבקשת פנתה למשיב בבקשה להעביר את המחלוקת לבוררות בהתאם לסעיף 9(א) להסכם, לפיו "כל הסכסוכים וחילוקי הדעות שיתגלעו בין הצדדים בקשר להסכם זה, או לגבי תנאי מתנאיו ימסרו להכרעתו ולפסק דינו של בורר, שיתמנה ע"י מנכ"ל משרד הבטחון...", אך לטענתה, לא נתקבלה כל תגובה מצדו בעניין זה ועל-כן הגישה את הבקשה שבכאן למינוי בורר על-ידי בית המשפט. 

3.       המשיב מתנגד לבקשה ומסב את תשומת הלב למכתב שנשלח אל המבקשת ביום 21/7/05, בו הביע את התנגדותו להעברת הסכסוך לבוררות ואף הבהיר את עמדתו זו. בתגובתו לבקשה טוען המשיב, כי יש לדחותה על הסף, מאחר שהמבקשת לא פעלה להגדרת מהות הסכסוך שאותו היא מעוניינת להעביר להכרעת הבורר. לחילופין טוען המשיב, כי הבקשה נסובה על נושאים לבר-חוזיים, שלגביהם לא חל הסכם הבוררות. ראשית, קו הנוסעים החדש אינו נמנה עם קווי השירות נשוא ההסכם, המפורטים בנספח א' להסכם. שנית, בסעיף 5(ב) להסכם "החברה מתחייבת להתקין באוטובוסים, על חשבונה, מכשירים אוטומטיים לקריאת הפס המגנטי שעל תעודת החייל החל ממועד שיקבע בין הצדדים". לטענת המשיב, הכנסת המכשירים הנ"ל לקווי השירות אמורה הייתה להיעשות בתיאום בין הצדדים, מה שלא נעשה במקרה דנן. שלישית, בסעיף 7(א) להסכם נקבע כי "החל מן השנה השניה יהיו רשאים הצדדים לסכם ביניהם בכתב על עריכת סקר נסיעות חיילים מידי פעם". המשיב טוען בהקשר זה, כי אי-הסכמה של צד אחד לעצם עריכת הסקר אינה מהווה סכסוך כי אם עמידה על הזכות לסרב לעריכת סקר, וכי הצדדים לא התכוונו לכך שצד אחד יוכל לחייב את משנהו לערוך סקר החל מהשנה השנייה להסכם.       

4.       אחרי שעיינתי ושקלתי בטענות הצדדים לבקשה, הגעתי למסקנה כי יש לקבלה, ככל שהיא נוגעת לשאלה האם יש מקום לערוך סקר נסיעות חיילים לשם עדכון התגמולים. עניין זה נופל לגדר אותם עניינים שהוסכם להעבירם להכרעת בורר בסעיף 9(א) להסכם, ומשכך הוא עונה על דרישת סעיף 8(א) לחוק, כי רק אם " נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על-פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר". לעומת זאת, באשר ליתר הנושאים שמעלה המבקשת, היינו, הדרישה לתשלום עבור הנסיעות בקו החדש, שאינו כלול בהסכם, וחיוב המשיב באמצעות המכשירים האוטומטיים, אשר הותקנו שלא בדרך הקבועה בהסכם, לא ניתן לחייב את המשיב להתדיין בפני בורר.     

5.       לפיכך, לשם בירור המחלוקת לגבי הצורך בעריכת סקר ספירת נסיעות חיילים ועדכון התגמולים לפיו, אני מורה למשיב להעביר למבקשת רשימה של מועמדים המקובלים עליו לשמש בתפקיד הבורר ולמנות את המועמד שיהא מקובל גם עליה. כל זאת בתוך חודש ימים מיום קבלת החלטה זו. 

6.       בנסיבות המקרה, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

        ניתנה בלשכתי היום ד' בחשון, תשס"ו (6 בנובמבר 2005) בהיעדר הצדדים.

            המזכירות תעביר עותק החלטתי בפקס, לפי המספרים המצויינים בכותרת.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: